Guittine
Daf 32b
הלכה: אֵיּלּוּ דְּבָרִים אָֽמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם כול'. 32b מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי תוֹרָה. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וַיִּכְתּוֹב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי וגו‘. וְאַחַר כָּךְ וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶן. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִייָמַיי לֹא בֵירַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן וְלֹא הִינַּחְתִּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶן. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה. עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
Traduction
Les règles ''établies pour le bien public'' (5,8), selon l’opinion de R. Simon b. Yohaï (en ce qui concerne les degrés de hiérarchie), sont d’ordre biblique, puisque R. Simon b. Yohaï dit: il est écrit (Dt 31, 9): Moïse écrivit cette Loi et la donna aux Cohanim, gens de la tribu de Levi, puis: et à tous les vieillards d’Israël. Selon l’opinion de R. Josué B. Levi, c’est une règle établie par l’ordre des rabbins; car, dit R. Josué (209)J, (Berakhot 5, 5), jamais je n’ai récité la formule des bénédictions après le repas en présence d’un Cohen (afin de lui en laisser l’honneur), et je n’ai pas non plus permis à un simple israélite de les dire à ma place (afin de tenir dignement mon rang de lévite). Selon R. Hanina aussi, c’est une règle établie par ordre des Rabbins, car R. Hanina dit: lorsque dans une ville entièrement habitée par des Cohanim il y a par exception un israélite, on l’appellera à la Loi le premier, pour lui faire honneur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מילתיה דרשב''י אמר שהוא מדברי תורה. הא דכהן קורא ראשון ואחריו לוי כו' כדיליף מקרא דכתיב אל הכהנים והדר בני לוי והדר אל כל זקני ישראל:
מילתיה דריב''ל. מדברי ריב''ל שמעינן דס''ל שהוא מדבריהן מדהיה משבת בעצמו בזה מימיי לא ברכתי לפני כהן ש''מ דלאו מן התורה הוא:
מילתיה דרח''א. וכן ממילתיה דאמר ר''ח שמענו שסובר שהוא מדבריהן ועיקרה תקנה מה שהכהן קורא ראשון מפני דרכי שלום הוא והילכך בעיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון:
רִבִּי אָחָא וְרִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי. עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים כּוּלָּן נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. וּלְמִי הֵן מְבָֽרְכִין. לַאֲחֵיהֶן שֶׁבַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן. הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים. תַּנֵּי אַבַּיֵּי בַּר בִּנְיָמִין. עַם הָעוֹמֵד אַחֲרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלָל בְּרָכָה. הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. אֲפִילוּ חוֹמָה שֶׁלְּבַרְזֶל אֵינָה מַפְסֶקֶת. הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נִתְכַּוֵון לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו. הַזָּייָתוֹ פְסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין הַזָּייָתוֹ כְשֵׁירָה. הָדָא אָֽמְרָה. הָעוֹמֵד מִן הַצְּדָדִין בִּכְלָל בְּרָכָה הֵן. אָמַר רַב חִסְדָּא. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַחַזָּן יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב חִסְדָּא. אִם הָיָה כֹהֵן אֶחָד. אוֹמֵר. כֹּהֵן. לִשְׁנַיִם. אוֹמֵר כֹּהֲנִים. וְרַב הוּנָא אָמַר. אֲפִילוּ לְאֶחָד אוֹמֵר. כֹּהֲנִים. שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא הַשֵׁבֶט. שֶׁלֹּא תֹאמַר. אֵי אִישׁ פְּלוֹנִי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת וְשׁוֹפֵךְ דָּמִים וְהוּא מְבָֽרְכֵנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִי מְבָֽרֶכְךָ. לֹא אֲנִי מְבָֽרֶכְךָ. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָֽרְכֵם.
Traduction
R. Aha et R. Tanhoum b. Hiya disent au nom de R. Samlaï: Dans une ville qui ne contient que des Cohanim, tous procèdent cependant à la bénédiction sacerdotale. Qui bénissent-ils alors? Leurs frères du Nord et du Sud (au loin). Qui répond après eux Amen? Les femmes et les enfants. Abaye b. Benjamin a enseigné: les gens qui se tiennent derrière les Cohanim ne sont pas compris dans la bénédiction de ceux-ci. Quant à ceux qui se tiennent devant eux, dit R. Hiya b. Aba, fussent-ils séparés des Cohanim par un mur de fer, ils ne seront pas privés des effets de la bénédiction. -Mais qu’en est-il de ceux qui se tiennent de côté? C’est un cas à résoudre d’après la Mishna suivante (210)Para, 12, 2: Si (en aspergeant sur l’autel du temple le sang des sacrifices) on a l’intention de le répandre devant soi, et que le sang tombe derrière, ou si l’inverse a lieu, l’aspersion est considérée comme défectueuse et insuffisante (car c’est un manque de soin); si l’on a l’intention de répandre au contraire le sang devant soi, et qu’ils touchent aux côtés, l’aspersion est valable''. Cela démontre, pour notre sujet, que les personnes qui se tiennent de côté pendant l’office des Cohanim sont englobés dans cette bénédiction. R. Hisda dit: le Hazan (officiant) devra être un simple israélite. Celui-ci, dit R. Hisda, devra s’écrier ''Cohen'' (adresser l’appel au singulier) s’il n’y a qu’un Cohen devant lui qui procédera à la bénédiction sacerdotale; s’il y en a au moins 2 il leur dira: ''Cohanim'' (fera l’appel au pluriel). Selon R. Houna, n’y eut-il qu’un Cohen, on fera cependant l’appel au pluriel; car cet appel s’adresse à toute la race sacerdotale, pour que l’on ne dise pas, si l’on avait à titre de Cohen, devant soi un homme aux mœurs dissolues, ou ayant commis un meurtre, - que sa bénédiction sera inefficace. Or, semble dire la Providence, de qui émane la bénédiction? N’est-ce pas en réalité de moi, comme il est écrit (Nb 6, 27): Ils invoqueront les enfants d’Israël! et je les bénirai.
Pnei Moshe non traduit
לאחיהם שבצפון ושבדרום. כלו' לאחיהן שבשדות. וכן הוא בבבלי פ' אלו נאמרין:
הנשים והקטנים. והתם קאמר כגון דלא אישתייר בי' עשרה הא אישתייר הם עונים אמן:
אינם בכלל ברכה. דהני לא אניסי והן מראים שאין הברכה חשובה בעיניהם לעקור רגליהם ולבא לפני הכהנים דבברכה צריך להיות. פנים כנגד פנים דכתיב כה תברכו:
העומדים לפני הכהנים. פנים כנגד פנים אפי' אינן לפניהן ממש אלא דמפסיק ביניהן מחיצה הואיל דלא קיימי אחורי העורף לא מיקרי הפסק דאפי' חומה של ברזל אינה מפסקת ביניהם לאביהם שבשמים:
העומדין מן הצדדין. מהו אם חשיבי כלפניהן או לא:
נשמעינה. לזה מן הדא מתני' דפרה:
והזה לאחריו. שהיו גם שם כלים הצריכין הזייה:
הזייתו פסול'. דבעינן שיהא מתכוין להם:
לפניו והזה על הצדדין הזייתו כשרה. אלמא צדדין כלפניו חשיבי:
אם היה כהן אחד אומר. השליח ציבור כהן עם וגו' ולשנים קורא כהנים:
שאינו קורא אלא השבט. ולעולם שייך לומר כהנים:
שלא תאמר איש פלוני כו'. כלומר אם נחשד הוא בכך והעם מרננין אחריו אבל אם מגלה עריות ודאי או שוכך דמים קי''ל לא ישא את כפיו:
מְעָֽרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבְדִיּוּר יָשָׁן הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
On doit continuer, dit la Mishna, à placer le repas de jonction symbolique (du Shabat) dans la même maison vieille''. Toutefois, dit R. Abin (211)J, (Eruvin 6, 7) fin, il s’agit seulement là d’avoir égard au vieil habitant (et s’il est parti, le déplacement est permis).
Pnei Moshe non traduit
ובדיור ישן היא מתניתא. כלומר שאפילו מדירה לדירה באותו בית אין משנין דאיכא נמי חשדא:
בּוֹר הַקָּרוֹב לָאַמָּא מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן. וְהוּא שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת עַל גַּבָּיו. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ מִן הַצַּד. תַּמָּן אָֽמְרִין. דִּרְחִיק וְנִיחָא לְמִישְׁתֵּי קָדִים לֵיהּ דִקְרִיב וְקָשֶׁה לְמִישְׁתֵּי.
Traduction
– ''Le puits qui est le plus près de la source doit être rempli avant celui qui en est plus éloigné'', pourvu toutefois que le canal conducteur passe sur ce puits. Samuel ajoute que l’autorisation est donnée même si le canal passe à côté. On a dit là-bas (à Babylone): le puits éloigné qu’il est aisé d’arroser, passe avant celui qui est proche, mais qu’il est difficile d’arroser. – (212)Suit un passage traduit, Maasser Sheni, 4, 4
Pnei Moshe non traduit
והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו. שמתמלא מאיליו על פי בורו בדרך הילוכו ואין צריך העליון הקרו' לאמה לסכור המים שלא ירדו למטה ולהמשיך דרך נגרים קטנים עד שתתמלא בורו אבל אם הוא מן הצד וצריך העליון לסוכרו שלא ירדו המים למטה אז התחתון מעכב עליו משום דמצי אמר נהרא כפשטה לימשוך וליזיל:
אפי' מן הצד. דס''ל אפילו בכהאי גוונא העליון מתמלא ראשון:
תמן. בבבל אמרין מי שהוא רחוק מהאמה ונוח לו להשקות יותר מהעליון כגון שבורו של עליון מן הצד הוא וצריך לסכור כדאמרן הוא קודם מהקרוב וקשה לו להשקות שדותיו:
Guittine
Daf 33a
משנה: מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֵירָתָהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחוֹן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֵׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל מַיִם לֹא תִגַּע בָּהּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. וְכוּלָּן לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִים יְדֵי גּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי הַשָּׁלוֹם.
Traduction
Une femme peut prêter un tamis, un van, un petit moulin ou un four, même à une femme soupçonnée de ne pas observer les lois de la 7e année (215)''Cette Mishna se retrouve in-extenso en (Sheviit 5, 9) (t 2, p 374); on y trouvera diverses notes explicatives sur ce''; mais elle ne doit pas l’aider à trier, ni à moudre. La femme d’un compagnon savant peut prêter à la femme d’un homme du peuple un tamis ou un van; elle peut trier, moudre et vanner avec elle. Mais dès que celle-ci jette de l’eau sur la farine (qu’elle commence seulement une pâte), elle ne doit pas l’aider, ni la toucher, car il est interdit d’encourager ceux qui transgressent la loi. Du reste, toutes ces mesures n’ont été autorisées que dans l’intérêt de l’harmonie, comme l’on peut souhaiter du succès aux païens la 7e année agraire, mais non à l’israélite, et dans l’intérêt des bonnes relations, on doit s’informer de leur santé.- (216)Toute la Guemara sur ce est traduite au même traité (ibid)
Pnei Moshe non traduit
מתני' החשודה על השביעית. לשמור פירות שביעית ולהצניען מן הביעור ואילך:
נפה. כדמפרש טעמא בגמרא שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת:
כברה. שאני אומר לכבור בה את החול:
ריחיים. שמא לטחון בהן סממנין:
תנור. שמא ליבש בו אונין של פשתן:
ולא תטחן עמה. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה בשעת עבירה:
ובוררת כו'. ולא אסרו הכא באשת ע''ה החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן:
אבל משתטיל המים. בעיסה לא תגע עמה לפי שמשגלגל' העיסה הוטבלה לחלה וקא מיטמא מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרוס טומאה לחלה:
וכולן לא אמרו. לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:
ומחזיקין ידי עכו''ם בשביעית. אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:
ושואלין בשלומן. כל הימים ואפי' ביום חגם ואע''פ שמטיל שם שמים על העכו''ם. ששלום אחד משמותיו של הקב''ה:
הלכה: מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֵירָתָהּ כול'. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתָא בִסְתָם. הָא בִּפֵירוּשָׁא לֹא. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָמוֹ לָאו כְּפֵירוּשׁ הוּא. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר נָפָה לִסְפּוֹר בָּהּ מָעוֹת. כְּבָרָה לִכְבּוֹר בָּהּ חוֹל. רֵיחַייִם לִטְחוֹן בָּהּ סַמְמָנִים. תַּנּוּר לְהַטְמִין בּוֹ אוּנִּין שֶׁלְּפִשׁתָּן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' זעירא שאל לפני רבי מנא מתניתא בסתם. אם דוקא בסתם התירו להשאיל אלו הכלים אבל במפרשת לבור ולטחון אסור כדקתני התם לעיל גבי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו ופורטלו מעות וכולן סתמן מותר פירושן אסור:
וסתמא לאו כפירושו היא. שהרי אלי הכלים עומדיה לכך:
א''ל אני אומר. בסתם שמשאלת נפה כו' ולעולם פרושן אסור:
עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיחָא. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אֶגּוֹז וּמַשְׁלִיכוֹ צְרוֹר וְנוֹטְלוֹ. הַמּוֹצִיא בְיָדוֹ כְמוֹצִיא לְאַשְׁפָּה. אֶגּוֹז וְנוֹטְלוֹ צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ גְּזֵילוֹ גֶזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֶגּוֹז וּצְרוֹר נוֹטְלָן וּמַצְנִיעָן וּמֵבִיאָן לְאַחַר זְמָן גְּזֵילוֹ גֶזֶל גָּמוּר. זוֹכֶה לְעַצְמוֹ אֲבָל לֹא לָאֲחֵרִים. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁזּוֹכֶה לְעַצְמוֹ כָּךְ הוּא זוֹכֶה לָאֲחֵרִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. דִּכְתִיב כִּי יִתֵּן אִישׁ. מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה וְאֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין גְּזֵילוֹ מחוזר עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 33a הָדָא דְאַתְּ אָמַרְתָּ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְדִין. אֲבָל לְקָרְבַּן וְלִשְׁבוּעָה כָּל עַמָּא מוֹדֶה. עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. בְּרַם כְּרַבָּנִין דְּהָכָא. רִבִּי יוֹסֵה בָּעֵי. מֵעַתָּה אַף לְעַצְמוֹ לֹא יִזְכֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַד שֶׁיְּהֵא כְרֵעֵהוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְיָֽרְדוּ לָהּ בְּשִׁיטַּת הַפָּעוּטוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַפָּעוּטוֹת מִקְחָן מִקַּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בִּמְטַלְטְלִין. וְהָא תַנִּינָן תַּמָּן. אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לָהֶן לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין. כָּאן בְּתִינוֹק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַעַת כָּאן בְּתִינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת.
Traduction
La discussion dans la Mishna au sujet du ''quadrupède ou oiseau pris au piège'' s’applique seulement aux grands pièges (213)Dans ceux-là, l'acquisition est incomplète; mais dans les petits, les animaux sont considérés comme étant acquis à la maison.
Pnei Moshe non traduit
ע''ד דרבנין תמן ניחא. סוגיא זו כתובה במסכת מעשר שני ועלה דהתם קאי ואגב דלקמן מייתי לה הכא. דתנן התם מערימין על מעשר שני לפדותו בלא חומש משום דקי''ל הפודה מ''ש שלו מוסיף עליו חמישיתו ושל אחר א''צ. כיצד אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך מעשר שני לעצמך ופריך התם האי אמה העבריה היכי דמי אם בגדולה זכת בסימנין כלו' כבר יצאה בסימנין ומאי בעיא גביה דאדון אם בקטנה קטן זכה וכי יש זכייה לקטן וקאמר התם על דעתיה דרבנן דתמן ניחא דס''ל דקטן יש לו זכייה לעצמו כדלקמן:
תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. שלש מדות אלו בקטן:
המוציא. דבר בידו כמוציא לאשפה דזה אין לו דעת כלל:
גזילו. הגוזל ממנו גזל הוא מפני דרכי שלום:
נוטלן ומצניען. שיש לו הבחנה להצניע ולהביא לאחר זמן לכשיצטרך גזילו גזל גמור מדבריהם וזוכה לעצמו אם נתן לו אדם איזה דבר אבל אינו זוכה לאחרים אם זיכה לאחרים ע''י אותו קטן לא זכה ואם בא הנותן לחזור חוזר:
שאין מתנתו. שנותן לאחרי' מתנה שנאמר כי יתן איש:
דברי חכמי'. לדברי חכמים דפליגי על רבי יוסי במתניתין דסבירא ליה מציאת חש''ו יש בהן גזל גמור אבל לחכמים כדאמר רבי יודה בן פזי לעולם אין גזילו מחוור להיות גזל גמור עד שיביא ב' שערות:
הדא דאת אמרת. הא דאמרן לרבי יוסי גזל גמור דוקא לענין להוציא מן הגוזל ממנו בדין אבל לקרבן ולשבועה לכ''ע עד שיביא ב' שערות:
ברם כרבנין דהכא. השתא מהדר אדלעיל דמתניתין דמעשר שני ע''ד דרבנין דתמן והוא רב נחמן בר יעקב ניחא כדאמרן אלא לרבנן דהכא דס''ל לית ליה זכיה לעצמו כדלקמן דדרשי איש אל רעהו עד שיהא כרעהו וכשם שאינו זוכה לאחרים כך אינו זוכה לעצמו:
רבי יוסי בעי מעתה כ'. והך מתניתין דמע''ש היכי מיתוקמא:
ומשני ר' יוסי ברבי בון דירדו לה בשיטת הפעוטות כמו דתנינן במתני' ובקטן כה''ג מיירי דתתינו ליה רבנן משום כדי חייו וה''נ דיש לו זכיה לעצמו מה''ט:
והא' תנינן תמן. לרב הונא פריך דאמר לעיל כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים והא תנינן בפ' חלון אבל אינו מזכה להן העירוב ע''י בנו ובתו הקטנים:
כאן. הא דרב הונא בתינוק שיש בו דעת כדאמר לעיל:
מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת כול'. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאִילֵּין רַבְרְבָתָא. אֲבַל בְּאִילֵּין דַּקִּיקָתָא כְּמָאן דְּאִינּוּן בְּגַו בֵּייתֵיהּ.
Traduction
''Si un pauvre monte sur un olivier pour faire tomber quelques olives, ceux qui se trouvent au-dessous de l’arbre ne peuvent pas les ramasser; R. Yossé dit que c’est un vrai brigandage''. -C’est vrai pour celles qui sont à terre; mais celles que l’on prend à la main vous son acquises. – (214)Suit un passage traduit en (Demaï 4, 6)
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. דפליגי רבנן עלי' דרבי יוסי במצודות באילין רברבתא שאין להן תוך אבל באלו הקטנים שיש להן תוך כמו שהן בתוך ביתו דמיא וקניא ליה כליו. ובבבלי דף ס''א איפכא בלחי וקוקרי פליגי שהן מצודות קטנים ובאוזלי ואוהרי שהן גדולים דיש להן תוך כ''ע מודו:
הֶעָנִי הַמְּנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת מַה שֶׁתַּחְתָּיו גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֶּזֶל גָּמוּר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּדְאַרְעָא. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ בְּיָד זָֽכְתָה לוֹ יָדוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בדארעא. באותן פירות המונחין על הארץ היא דפליגי:
אבל הלוקח ביד. שלקט מע''ג קרקע ונתן ביד זכתה לו ידו ודכ''ע הוי גזל גמור:
אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. תַּנֵּי. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל. מַעֲמִידִין גַּבָּאֵי גוֹיִם וְגַבָּאֵי יִשְׂרָאֵל. וְגוֹבִין מִשֶּׁלְּגוֹיִם וּמִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל. וּמְפָֽרְנְסִין עֲנִיֵּי גּוֹיִם וַעֲנִיָּי יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם וְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְקוֹבְרִין מֵיתֵי גּוֹיִם וּמֵיתֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְנַחֲמִין אֲבֵילֵי גּוֹיִם וַאֲבֵילֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְכַבְּסִין כְּלֵי גּוֹיִם וּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ומכבסין. ובע''ז גריס ומכניסין אם מצאו אותם מושלכין:
גִּירְדָּאִי שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם מַהוּ. וּסְבַר מִשְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. אָמַר לוֹן רִבִּי אַבָּא. וְהָתַנִּי רִבִּי חִייָה יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי אִימִּי. אִילוּלֵי רִבִּי אַבָּא כְּבָר הָיִינוּ בָאִין לְהַתִּיר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. וּבָרוּךְ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מֵהֶן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
יום משתה של עכו''ם מהו. שמבקרין אותו דאלו לשאת ולתת עמו בהדיא תנן התם באותו האיש אסור:
וסבר. להתירן מפני דרכי שלום א''ל רבי אבא והתני רבי חייא יום משתה של עכו''ם אסור לבקרן דשמא מתוך כך יבא לישא וליתן עמו:
אלמלא ר' אבא. שהזכיר לנו ברייתא דר''ח כבר היינו באין להתיר ע''ז שלהן דאזיל האי ומודי לע''ז דיליה וברוך שהבדילנו מהן ועלינו לעשות סיג וגדר להרחיק מהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source